מה זה אקזיט? ולמה המספר בכותרת לא אומר מי קיבל כמה

01. בקיצור: מה זה אקזיט

אקזיט זה הרגע שבו מי שמחזיק מניות בסטארטאפ יכול סוף סוף להפוך אותן לכסף. ברוב המקרים זה קורה כשחברה גדולה קונה את הסטארטאפ. לפעמים זה קורה כשהחברה נכנסת לבורסה, בהנפקה (IPO).

המילה באה מאנגלית, exit, יציאה. היציאה היא של בעלי המניות: המייסדים, המשקיעים והעובדים עם אופציות. הם "יוצאים" מההשקעה שלהם, עם כסף או עם מניות שאפשר למכור.

והנה העניין שרוב הכותרות מדלגות עליו: המספר הגדול בכותרת הוא המחיר של כל החברה. הוא לא אומר כמה קיבל כל אחד. את זה קובעים מי מחזיק כמה, ועל אילו תנאים כל אחד חתם בדרך.

02. שתי דלתות עיקריות: מכירה או הנפקה

מכירה (רכישה, M&A): חברה אחרת קונה את כל המניות, או כמעט את כולן. בעלי המניות מקבלים תמורה, לרוב כסף או מניות של הקונה. הסטארטאפ נהיה חלק מהקונה, ולפעמים ממשיך לעבוד עם השם שלו.

הנפקה (IPO): החברה מוכרת מניות חדשות לציבור בבורסה. הכסף מהמניות החדשות נכנס בדרך כלל לחברה, לא לכיס של בעלי המניות הוותיקים. מה שהם מקבלים ביום ההנפקה זה מניות שאפשר למכור בשוק, בדרך כלל אחרי תקופת המתנה.

יש גם דרכים קטנות יותר: מכירה של חלק מהמניות למשקיע חדש (מכירה משנית), או רכישה שבה הקונה רוצה בעיקר את הצוות. תכל'ס, כשישראלים אומרים "עשו אקזיט" הם כמעט תמיד מתכוונים למכירה.

• מכירה: מישהו קונה את החברה, ובעלי המניות מקבלים תמורה.
• הנפקה: החברה נכנסת לבורסה, והמניות נהיות סחירות.
• מכירה משנית: חלק מבעלי המניות מוכרים חלק, והחברה נשארת פרטית.

03. דוגמה ישראלית: מובילאיי, שעשתה את שתי הדלתות

מובילאיי מירושלים היא דוגמה טובה, כי היא עברה גם מכירה וגם הנפקה, והכול מתועד בהודעות רשמיות. ב-2017 אינטל קנתה אותה. לפי גלובס, ההצעה הייתה 63.54 דולר למניה, שווי של 14.7 עד 15.3 מיליארד דולר, העסקה הגדולה ביותר בהייטק הישראלי עד אז. מובילאיי כבר נסחרה אז בבורסה בניו יורק, ואחרי העסקה הודיעה שתצא ממנה.

שימו לב לפרט שכותרות לא מספרות. בהודעה של אינטל מ-8 באוגוסט 2017 כתוב שביום הסגירה היא רכשה בערך 84% מהמניות, ולשאר בעלי המניות נפתחה תקופה נוספת למכור. אז גם "אינטל קנתה את מובילאיי" זה תהליך, לא לחיצה על כפתור. באותה הודעה כתוב שהחברה נשארת עם מטה בישראל, בהובלת פרופ' אמנון שעשוע.

ואז הדלת השנייה. באוקטובר 2022 מובילאיי חזרה לבורסה, הפעם לנאסד"ק, ומכרה 41 מיליון מניות לציבור ב-21 דולר למניה. לפי הדיווח שלה, חלק גדול מהכסף שימש להחזר חוב לאינטל, ואינטל המשיכה להחזיק את כל מניות סוג B, עם כ-99.3% מכוח ההצבעה. בקיצור: הנפקה לא אומרת שהבעלים הגדול יצא. לפעמים הוא נשאר בשליטה מלאה.

מקורות: Globes: Intel completes $15.3b acquisition of Mobileye (8 באוגוסט 2017) ↗ Intel: Intel Completes Tender Offer for Mobileye (8 באוגוסט 2017) ↗ Mobileye Global: Form 8-K על סגירת ההנפקה (1 בנובמבר 2022) ↗ Mobileye Global, דוח שנתי ל-SEC: ההנפקה והחזקות אינטל (2023) ↗

04. למה לפעמים לא מפרסמים את המחיר

עוד דוגמה ישראלית, פרטית הפעם: Run:ai, סטארטאפ לניהול תשתיות AI, שעמרי גלר הוא אחד המייסדים והמנכ"ל שלו. באפריל 2024 אנבידיה הודיעה בבלוג שלה שחתמה על הסכם מחייב לקנות אותה. מחיר לא הופיע בהודעה.

מאיפה הגיע המספר שכולם ציטטו? מעיתונאים. TechCrunch כתבו שלפי מקורות המחיר הוא 700 מיליון דולר, ו-Reuters כתבו על "הצעה של 700 מיליון דולר" כשהעסקה נסגרה. וגם זה לקח זמן: הנציבות האירופית ומשרד המשפטים האמריקאי בדקו את העסקה, והיא נסגרה רק ב-30 בדצמבר 2024, יותר משמונה חודשים אחרי ההודעה.

אז כשאתם קוראים כותרת, תבדקו שני דברים. האם המספר בא מהחברות עצמן או "ממקורות"? והאם העסקה כבר נסגרה, או רק הוכרזה? הודעה על הסכם זה עוד לא כסף בבנק.

מקורות: NVIDIA Blog: NVIDIA to Acquire GPU Orchestration Software Provider Run:ai (24 באפריל 2024) ↗ TechCrunch: Nvidia completes acquisition of AI infrastructure startup Run:ai (30 בדצמבר 2024) ↗ Reuters: Nvidia closes $700 mln Run:ai acquisition after regulatory hurdles (30 בדצמבר 2024) ↗

05. מי מקבל כסף, ובאיזה סדר

בסטארטאפ שגייס מהון סיכון יש בדרך כלל שני סוגי מניות. למשקיעים יש מניות בכורה (Preferred). למייסדים ולעובדים יש מניות רגילות (Common), והאופציות של העובדים הן זכות לקנות מניות רגילות. לפי Carta, מניות רגילות הן בדרך כלל האחרונות בתור בחלוקת התמורה.

המנגנון שקובע את הסדר נקרא העדפת פירוק (Liquidation Preference). בגרסה הנפוצה, 1x בלי השתתפות, המשקיע בוחר אחד משניים: לקבל קודם את הכסף שהשקיע, או לוותר על זה ולהתחלק לפי האחוזים שלו. לא את שניהם.

הנה הדוגמה של משרד עורכי הדין WilmerHale. משקיעים שמו 4 מיליון דולר וקיבלו 50% מהחברה. החברה נמכרת ב-5 מיליון? המשקיעים לוקחים 4 מיליון, ולמניות הרגילות נשאר מיליון. החברה נמכרת ב-10 מיליון? כל צד מקבל 5 מיליון. אותם אחוזים בדיוק, תוצאה אחרת לגמרי.

מקורות: Carta: Preferred stock vs. common stock ↗ WilmerHale Launch: How liquidation preferences work ↗

06. למה "נמכרה במיליארד" לא אומר שכולם עשירים

בינינו, זו השאלה שכל אחד שואל בארוחת שישי: "שמעתי שהחברה של החבר שלך נמכרה. הוא מיליונר עכשיו?" התשובה תלויה בכמה דברים שלא רואים בכותרת.

וזה לא כיף, אבל ככה זה: אקזיט בסכום שנשמע ענק יכול להשאיר מעט מאוד למניות הרגילות, אם החברה גייסה הרבה כסף עם העדפות. ואקזיט צנוע בחברה שגייסה מעט יכול להיות אירוע ששווה הרבה לעובדים הראשונים.

• כמה החברה גייסה, ובאילו תנאים. ככל שגייסו יותר עם העדפות, יותר כסף יוצא קודם למשקיעים.
• כמה אחוזים נשארו לכל אחד אחרי כל הסבבים. כל סבב מדלל את מי שהיה שם קודם.
• מה הבשיל. אופציות של עובד מבשילות לאורך זמן, בדרך כלל כמה שנים. מה שעוד לא הבשיל יכול לעבור לקונה, להיות מואץ או להתבטל, לפי ההסכם.
• במה משלמים. כסף, מניות של הקונה, או תשלומים שמותנים ביעדים או בכך שאנשים יישארו.
• מס. גם התמורה של מייסדים ועובדים ממוסה, ויש לאופציות של עובדים מסלולי מס שונים. את זה בודקים עם רואה חשבון, לא עם כותרת.

מקורות: WilmerHale Launch: How liquidation preferences work ↗

07. מה קורה ביום שאחרי

אקזיט הוא לא סוף הסיפור לאנשים שעובדים שם. הקונה קנה בדרך כלל טכנולוגיה ואנשים, והוא רוצה שהאנשים יישארו. לכן הרבה פעמים יש מענקי שימור לעובדי מפתח, כסף או מניות שמשולמים רק למי שנשאר עוד תקופה.

לפעמים המייסדים ממשיכים להוביל, ולפעמים לא. במובילאיי, למשל, ההודעה של אינטל אמרה שאמנון שעשוע ממשיך כמנכ"ל, ושזיו אבירם, שהיה המנכ"ל עד הסגירה, פורש באותו יום. שני האנשים שהובילו את החברה, שתי החלטות שונות.

ולמה זה מעניין גם מי שלא עובד בסטארטאפ? כי בישראל אקזיטים מחזירים כסף ואנשים למערכת. חלק מהאנשים שהרוויחו מאקזיט הופכים אחר כך למשקיעים, ליועצים או למייסדים של החברה הבאה.

מקורות: Intel: Intel Completes Tender Offer for Mobileye (8 באוגוסט 2017) ↗

08. חמש שאלות לכל כותרת על אקזיט

פעם הבאה שקופצת לכם בוואטסאפ כתבה על "עוד אקזיט ישראלי", תעברו על חמש השאלות האלה. לוקח דקה, ופתאום מבינים מה באמת קרה.

אם אתם רוצים להבין גם את הכתבות על גיוסים, שווה להציץ במילון היזמים שלנו. ואם אתם שוקלים בעצמכם להצטרף לסטארטאפ, יש לנו מדריך על מה בודקים לפני שאומרים כן, כולל אופציות.

חמש שאלות לכותרת על אקזיט
1. איזו דלת: מכירה, הנפקה, או מכירה של חלק מהמניות?
2. מאיפה המספר: מהחברות עצמן או "ממקורות"? ומה הוא כולל?
3. העסקה נסגרה, או רק הוכרזה? יש עוד אישורים בדרך?
4. כמה החברה גייסה לפני כן? (רמז לכמה הולך קודם למשקיעים)
5. מה קורה לצוות: נשארים, יש מענקי שימור, מי מהמייסדים ממשיך?

09. רוצים להכיר סטארטאפים לפני שהם בכותרות? ככה עושים את זה ב-Solution

כותרת על אקזיט מספרת את הסוף. הכיף האמיתי זה להכיר את החברה כשהיא עוד קטנה: מה היא בונה, מה היא מגייסת ואת מי היא מחפשת. בשביל זה בנינו את Solution: מקום אחד שבו מייסדים, משקיעים, יועצים ומפתחים נמצאים יחד, וכל סטארטאפ יכול לפתוח דף שמראה מה הוא עושה. בלי פיד אינסופי. לכל חלק יש סוף, אז נכנסים, מוצאים משהו מעניין וממשיכים בחיים.

הממשק באנגלית, אבל אפשר לכתוב בעברית. ככה מתחילים:

• פותחים פרופיל בחינם ומסתובבים ברשת. מחפשים לפי תחום ולפי מה שאנשים עוזרים בו.
• נכנסים לדף של סטארטאפ: מה החברה עושה, באיזה שלב היא, מה היא מגייסת ואילו תפקידים חסרים לה. זה בדיוק המידע שכותרת אקזיט כבר לא תספר לכם.
• עוקבים אחרי סטארטאפים ואנשים שמעניינים אתכם, כדי לראות לאן הם מתקדמים.
• מאמינים בסטארטאפ שאתם אוהבים את מה שהוא בונה. ב-Solution זו לא תגובה אלא הצהרת אמון קטנה: המייסדים מקבלים התראה מי מאמין בהם, ומי שמחובר ל-Solution רואה בדף החברה כמה אנשים מאמינים בה.
• רוצים לשאול מייסד שאלה? שלוש ההודעות הראשונות שלכם בחינם.
• מה בחינם ומה ב-Membership: פרופיל, סיור ברשת, מעקב אחרי אנשים וסטארטאפים, דף סטארטאפ, שלוש ההודעות הראשונות, ולראות שיש לכם הצעות מ-Smart Connections, כל אלה בחינם. לשלוח הודעות לכל אחד, לראות מי הוצע לכם ולמה, לפרסם בקשות ולענות להן, ה-Investor Desk ואירועים הם חלק מ-Membership.

מקורות: Solution ב-App Store ↗

10. השורה התחתונה

אקזיט זה הרגע שבו המניות נהיות כסף, בדרך כלל במכירה ולפעמים בהנפקה. המחיר בכותרת הוא של כל החברה. מה שכל אחד קיבל תלוי באחוזים שלו, בהעדפות של המשקיעים, במה שהבשיל ובמס.

אז פעם הבאה שמישהו שואל "נו, הוא מיליונר?", יש לכם תשובה טובה יותר מ"כנראה": "תלוי כמה הם גייסו, ועל אילו תנאים". ואם בא לכם להכיר את החברות האלה עוד לפני הכותרת, תפתחו פרופיל ב-Solution ותתחילו להסתובב.